מה נבדק ומה יצא?
מחקר שוק פנימי מ־03/10/2026 אסף 120 שורות ממצא על כלי AI הזמינים למשרדי עורכי דין בישראל — טענות ספק, יכולות, תנאים ומחירים — וסיווג כל שורה לפי מה שנמצא ברשת:
| סטטוס | שורות מתוך 120 |
|---|---|
| מתועד | 51 |
| מותנה בתצורה | 39 |
| לא הוכח | 30 |
״בדיקה עצמאית״ היא סוג הראיה ב־32 שורות: ברובן, הרישום הוא שלא נמצא מסמך פומבי, לא שנמצא מסמך סותר.
מה בדיוק חסר?
| מה חסר במסמכים הפומביים | שורות (מתוך 30) |
|---|---|
| ייצוא לוגים / SIEM | 7 |
| מחיר / הצעה | 7 |
| עברית / דין ישראלי | 6 |
| DPA / הסכם עיבוד | 5 |
| הפרדת תיקים / לקוחות | 2 |
| אישור אנושי | 1 |
| אחר | 2 |
הסיווג לקטגוריות הוא קריאה של תוכן השורות, לא שדה בקובץ המקור. שתי הקטגוריות הגדולות — לוגים ומחיר — אינן מפתיעות: ספקים גלובליים מפרסמים ייצוא לוגים ברמת המסלול הארגוני העליון בלבד, ומחירים בדולר ללא הצעה מקומית. שלוש הקטגוריות הבאות — עברית, DPA למסלול, הפרדת תיקים — הן בדיוק מה שגילוי הדעת שואל עליו.
למה ״לא הוכח״ אינו ״לא קיים״?
כי המסמכים שחסרים הם לרוב כאלה שספקים מספקים במו״מ ולא באתר: DPA חתום, רשימת ספקי משנה מעודכנת, תיעוד API של לוגים, הדגמת הרשאות בחשבון ניסיון. ייתכן שכל אלה קיימים. מה שהספירה אומרת הוא שמשרד אינו יכול להשלים את הבדיקה לבדו — ושכל סיווג של מערכת כ״סגורה״ לפי §§10–11 ו־40 חייב להישען על מסמך שהתקבל, לא על דף מוצר.
מה §47 ותקנה 15 דורשים לבדוק?
§47 לגילוי הדעת (נוסח 18/09/2026) מחייב לבחון את הספק, התחייבויותיו החוזיות, אבטחת המידע, הגישה, המחיקה וספקי המשנה — ולעקוב אחרי שינויים (§48). תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), בנוסח שאחרי תיקון 13, מחייבת בדיקת סיכונים לפני התקשרות עם גורם חיצוני והסכם כתוב שמגדיר את המידע, המערכות, סוג העיבוד, המשך וההשבה או ההשמדה בסיום; מדריך הרשות להגנת הפרטיות מצרף שאלון מקדמי (נספח א׳) ובקרה תקופתית (נספח ב׳). שתי המסגרות מניחות שהמסמכים יתקבלו מהספק — לא שיימצאו בחיפוש.
צ׳קליסט: מה לבקש, למה, ומה נחשב תשובה
| מה לבקש מהספק | למה (סעיף) | מה נחשב תשובה |
|---|---|---|
| הסכם עיבוד (DPA) למסלול הנרכש, לא לדף שיווקי | §41.4, §47 · תקנה 15(א)(2) | העתק חתום או טיוטה סופית; שם המסלול בגוף ההסכם |
| רשימת ספקי משנה ואזורי עיבוד | §47 · תקנה 15 | רשימה מתוארכת; מנגנון הודעה על שינוי |
| התחייבות לאי־אימון ולאי־העברה — ברמת החשבון בפועל | §§40.1–40.2 | סעיף בחוזה, לא הצהרת מדיניות כללית |
| שמירה ומחיקה: תקופות, מחיקה בסיום, אישור בכתב | §41.4 · תקנה 15(א)(2) | לוח שמירה; נוהל מחיקה; אישור מחיקה |
| ייצוא לוגים / חיבור SIEM במסלול הנרכש | §46.1, §53 | תיעוד API או מסך; מה נרשם ולכמה זמן |
| הפרדת הרשאות ברמת תיק (לא רק משתמש/ארגון) | §41 | הדגמה בחשבון ניסיון; תיעוד מודל ההרשאות |
| שלב אישור אנושי לפני פעולה בעלת השפעה חיצונית | §§52–54 | הגדרה בתצורה; מה נחשב ״פעולה חיצונית״ |
| תמיכה מתועדת בעברית ובדין הישראלי | §§19–24 (כשירות) | דוגמאות פלט; מקורות דין שהמערכת ניגשת אליהם |
| מחיר במסלול הנרכש, בש״ח, כולל מע״מ ותמיכה | §42.2 (שקיפות שכר טרחה) | הצעת מחיר כתובה; לא מחירון דולרי כללי |
הכלל המעשי: כל שורה שנענית ב״כן, יש לנו״ בלי מסמך — נשארת ״לא הוכח״. כל שורה שנענית במסמך שמתייחס למסלול אחר מזה שנרכש — נשארת ״מותנה בתצורה״.
מה לעשות עם זה בפועל?
- להתחיל מהמסלול, לא מהמוצר. אותו שם מוצר מופיע בקובץ בסטטוסים שונים לפי מסלול ואזור.
- לבקש את תשעת המסמכים לפני הדגמה. ספק שאינו יכול לספק DPA למסלול ורשימת ספקי משנה — הדגמה לא תשנה את הסיווג.
- לתעד את הבדיקה. §46.1 מצפה לתיעוד; תקנה 15 מצפה לבקרה תקופתית. ספק שמשנה תנאים מחזיר את השורה ל״מותנה״.
שאלות ותשובות
האם ספק שאינו מפרסם DPA באתר הוא ספק בעייתי?
לא בהכרח. ספקים רבים מספקים DPA במו״מ בלבד. השאלה אינה אם המסמך באתר, אלא אם הוא מתקבל, חתום, ומתייחס למסלול שנרכש. ספק שאינו מספק אותו גם לאחר בקשה — זו תשובה.
מי במשרד צריך לבצע את הבדיקה?
גילוי הדעת (§§45–47) מטיל את האחריות על המשרד ועל עורך הדין האחראי למדיניות; תקנה 15 — על בעל השליטה במאגר. בפועל נדרש שיתוף של עורך דין, גורם אבטחת מידע ומי שמנהל את ההתקשרות. את הבדיקה אפשר להיעזר ביועץ חיצוני; את האחריות — לא.
כל כמה זמן חוזרים על הבדיקה?
§48 לגילוי הדעת מחייב מעקב אחרי שינויים בתנאים, בגרסאות ובחיבורים; מדריך תקנה 15 מצפה לבקרה תקופתית (נספח ב׳). תדירות קבועה אינה נקבעת בדין; שינוי מסלול, ספק משנה או תנאי שימוש הוא עילה לבדיקה חוזרת.
האם הצ׳קליסט מחליף ייעוץ משפטי?
לא. הוא רשימת מסמכים לבקש, לא חוות דעת על התאמת ספק. ההחלטה אם התצורה עומדת במבחן גילוי הדעת ובתקנה 15 נבחנת לפי התיק, החוזה והתצורה הקונקרטית, ונשארת אצל עורך הדין.